קודם כל, מה זה טיוב קרקע?
טיוב קרקע, בבסיסו, הוא שיקום המגוון הביולוגי בקרקע. קרקע שבה יש שפע ומגוון של מיקרואורגניזמים תהיה חיה, פוריה ויציבה. קרקע ללא חיים היא קרקע דלה, ללא מבנה ומועדת לסחיפה.
מה המבנה של קרקע בריאה?
קרקע בריאה תהיה מאווררת ובעלת תלכידים ביולוגיים יציבים. התלכידים הם בעצם חלקיקי אדמה שמודבקים באמצעות הפרשות של סוכרים מהמיקרואורגניזמים שחיים בקרקע. כלומר שנראה קרקע דביקה ושחורה עם ריח נעים של יער, שניכר שיש בה הרבה חיים.
דבר ראשון – נבדוק את הקרקע
אנחנו רוצים להבין מהו מבנה הקרקע על מנת להתאים את הגידולים ואת טיפול הטיוב הנדרש.
זה נקרא פרופיל קרקע. נחפור לעומק (כ-1.5 מטר), ניקח דגימות ונשלח אותן למעבדה.
בעזרת התוצאות נבין את אחוז החול/חרסית בקרקע – זה המדד לכבדות הקרקע.
אותה בדיקה גם תעזור לנו להבין מה הצמחים שיתפתחו בשטח היטב, ולהסיק מסקנות לגבי דרכי הגידול והטיפול הנכונות ביותר בעתיד.
ואז נכניס לתוכה חיים
בד"כ האדמות שנפגוש הן די "מתות", לאחר שנים של חקלאות קונבנציונלית – אדמה מהודקת וענייה בחומר אורגני, לעיתים עם שאריות נוטריינטים מחומרי דשן קונבנציונלי שנותרו בשטח.
על מנת להכניס חיים בקרקע, אנו מעשירים אותה בחומר אורגני – רסק גזם וקומפוסט.
זה מעשיר את האדמה במגוון אורגניזמים, ויוצר מבנה קרקע מאוורר, בו רמות החמצן הגבוהות מאפשרות מטבוליזם בריא.
להרחבה, צפו במאמר: איך בונים אדמה?
סוגי דשן טבעי בהם נשתמש ומדוע
זבל צמחי – נוצר משאריות של צמחים בלבד בתהליך מבוקר לקבלת קומפוסט מאוזן ואמין
זבל בע"ח – קיים מגוון רחב – עופות, בקר וצאן, סוסים. כל זבל בעל איכויות ומגבלות שונים ויש צורך בבקיאות מסוימת בתהליך ההבשלה של הזבל ומתי ובאיזו כמות ניתן ליישם.
זבל ירוק – בדומה לקומפוסט הצמחי מקורו בצמחיה שגודלה ונקצרה על מנת לשמש כדשן וחיפוי
זבל אנושי – קומפוסטציה ארוכה (כחצי שנה) של הפרשות אדם באמצעות הוספה של חומר יבש
הבחירה בסוג הזבל לדישון תעשה על פי צרכי הגידול, מצב הקרקע ובהתאם לזמינות משאבים.
לדוגמה: בפרוייקט שקשור לחוות סוסים או רפת נכין תוכנית לשימוש נכון במשאב של זבל בעלי החיים.
רסק גזם בו נשתמש ומדוע
בעצם פעולת חיפוי הקרקע, רסק הגזם מאפשר שמירה על לחות הקרקע, איזון טמפרטורות קצה, ומונע פליטת פחמן לאטמוספירה.
בעת אירועי גשם, המבנה הנקבובי של שבבי הרסק מאפשר ספיגת מים מוגברת וניצול מיטבי שלהם, במקום שיחלחלו הלאה ויאבדו לנו או יציפו את השטח.
יש לשים לב שמדובר ברסק גזם איכותי ללא זרעים. יש רסק הגזם באיכויות משתנות, החל מגזם רשותי חינמי ועד לרסק יער נקי ממקור יחיד.
רסק הגזם מביא עימו הרבה חיים ברמת המיקרואורגניזמים. אלה מעלים את חיות הקרקע, אבל הגזם מכיל בתוכו לעיתים גם זרעים רבים של צמחיה שלא נרצה לטפח בשטח. איכותו של הרסק תשפיע על הימצאותם של זרעי צמחים לא רצויים.
שימור נגר הוא שימור קרקע
כחלק מהראייה המערכתית, נפעל על מנת להשאיר את הנגר העילי בשטח ולרתום אותו לצרכינו.
אצירת המים באלמנטים ייעודיים כמו סוויילים (swales) ממתנת את השפעתם העוצמתית של אירועי גשם קצרים ומסיביים מהסוג שצפוי להתרבות באזורנו.
במקום זרימות עוצמתית ורגעיות שייצרו חיתרורים, התבקעויות ואובדן רוב המים, נשמור את המים אצלנו ונמתן את ההרסנות שלהם על מבנה האדמה.
ככל שהאדמה מחופה יותר, ככל שפזורה בה יותר צמחייה וככל שנמצא בה מגוון רחב יותר של מערכות שורשים – ככה היא תהיה יותר יציבה.
אז איך בעצם נדע שעשינו עבודה טובה?
כאנשי מקצוע אנחנו משתמשים במספר בדיקות אפשריות לנתח את התקדמות תהליך הטיוב.
אחת מהן היא בחינה מיקרוסקופית של הפאונה המיקרוביאלית בקרקע על פי השיטה של איליין אינגהם. דרך נוספת היא בעזרת כרומטוגרמות אשר בוחנות לאורך זמן מציאות חומרי הזנה בצורתם הזמינה.
אבל האינדיקציה המוחשית ביותר אותה ניתן לקבל היא ממצב הצמחייה בשטח. גם מצב האדמה לאורך השנה ובמיוחד לאחר אירועי גשם מסיביים נוכל ללמוד הרבה.
קרקע בריאה תהיה עמידה יחסית לאירועים קיצוניים. היא תאפשר לצמחים הגדלים עליה להיות עמידים יותר למחלות ולשינויים קיצוניים במזג האוויר, ותאפשר להם לשגשג ולהניב לאורך שנים.
לסיום נוסיף וידאו מצוין של ד"ר איליין אינגהם, מומחית עולמית לטיוב קרקע, ואנחנו מזמינים אתכם בחום לצפות בו להעשרה נוספת:
