michal.l@reforestearth.net

מאמרים, הרצאות ודוגמאות מפרויקטים של חוות חקלאיות, יערות מאכל וחקלאות בת קיימא בישראל. בשנים האחרונות אנו פוגשים יותר ויותר יוזמות המבקשות להקים חוות חקלאיות, יערות מאכל ומיזמים חקלאיים־קהילתיים. חלקן יוזמות פרטיות של בעלי קרקע, אחרות מתפתחות בתוך קיבוצים, רשויות מקומיות או ארגונים חברתיים. לעיתים הרעיון הראשוני ברור — להקים מרחב חקלאי חי המשלב עבודה עם […]

בשנים האחרונות אנו פוגשים יותר ויותר יוזמות להקמת חוות חקלאיות בישראל. יזמים, קיבוצים, עמותות ובעלי קרקע מבקשים להפוך שטחים חקלאיים למרחבים חיים – מקומות המשלבים חקלאות עם פעילות חינוכית, קהילתית, תיירותית, תהליכי חוסן וטיפול — ולעיתים שילוב בין כמה מן השימושים הללו. החזון לרוב ברור: מרחב שבו אנשים עובדים עם האדמה, נפגשים סביב פעילות משותפת

ראיון עם משפחת זוהר – אוגוסט 2025 לפני שנה בדיוק, רונן, ובנו גלעד החליטו לעשות משהו אחר בשטח המשפחתי שלהם – משהו שונה ממטע, כרם או מדשאה רגילה. הם פנו אלינו כדי לתכנן יער מאכל משפחתי, ואת העבודה ביצעו בהנחייתנו, יחד עם בני המשפחה והחברים. כבר מהשלב הראשון, ניכר שזו לא הייתה החלטה פרקטית בלבד.

איך זה התחיל: שנת שירות ובניית משימה ברורה בשנת 2021 הוחלט להקים שנת שירות בקיבוץ עין השופט. אחד ממאפייני שנת השירות הוא קיומה של משימת "על" אשר לאורה מתנהלת הפעילות כאשר תמיד ישנה יש משימה פנים־קיבוצית וכזו הפונה אל מחוץ לקיבוץ. תוך כדי חיפוש ובנייה של המשימה אשר תאפיין את שנת השירות, תהילה נתקלה במונח

בעבודה עם עצים במרחבים אגרו־אקולוגיים — יערות מאכל וחוות חקלאיות לתיירות וחוסן, אחת השאלות המעשיות ביותר היא כיצד ליצור לעץ תנאי גידול מיטביים כבר משלב השתילה. בשטח הישראלי, המאופיין בריבוי קרקעות חרסית כבדות ונגר עילי גבוה התמודדות עם איכות הקרקע וניקוז המים היא גורם מכריע בהצלחת הנטיעה. אחד הכלים המדויקים ביותר לכך הוא שימוש בגדודיות

בחודשים האחרונים אנן ממשיכים להעמיק באחת השאלות המרכזיות המנחות את עבודתנו:איך מרחבים טבעיים יכולים לקדם חוסן אישי, קהילתי וסביבתי ומהם העקרונות התכנוניים אשר מאפשרים זאת בפועל. כחלק מההתפתחות המקצועית שלנו, אנחנו מרחיבים את הידע גם מעבר לשטח: לומדים ממחקרים עדכניים ומהניסיון המצטבר של מומחים בארץ ובעולם – חוקרי סביבה, חקלאות וחברה, אדריכלי נוף וגורמי טיפול

מאז שהקמנו את יער המאכל בקדרון בשנת 2011, ההבנה שלנו לגבי כיצד נכון להקים יער מאכל בישראל השתנתה הרבה, התחדדה, הותאמה לאקלים בישראל ולאופי העבודה ורצונות הלקוחות. ניתן לומר שבתחילת דרכנו, שאפנו להקים יערות מאכל בצורה "הקלאסית", ממש לפי העקרונות אשר חלוצי יערות המאכל והפרמקלצ'ר בעולם הטוו –  סוקסציה, גילדות, רב שכבתיות ועוד. את יער

האם אפשר לפתח תיירות בתוך שטח חקלאי – בלי לשנות ייעוד?מה ההבדל בין יער מאכל פתוח לקהל לבין אטרקציה חקלאית "קלאסית"?איך מתכננים נכון כך שהפרויקט יהיה גם מקיים, גם חוקי – וגם רווחי? בוובינר הזה אנחנו חולקים מהידע והניסיון שצברנו בפרויקטים תיירותיים ברחבי הארץ, מסבירים מהם שלבי הפיתוח, אילו אפשרויות קיימות – ומה חשוב לדעת

אם יש לכם נחלה או שטח פרטי ואתם חושבים על פיתוח – בין אם זה ליער מאכל, חווה קטנה, או גינה פורחת – הוובינר הזה בדיוק בשבילכם. במשך שעה מרוכזת שיתפנו מתוך הניסיון שצברנו בעשרות פרויקטים ברחבי הארץ: מהם השלבים שחשוב לעבור, אילו אפשרויות קיימות לפיתוח השטח, איך ניגשים לתהליך מבחינת תכנון, תקציב, השקיה והיתרים

פיתוח נוף אגרו־אקולוגי – גישה אינטגרטיבית המשלבת שלושה עולמות ידע: תכנון נוף, חקלאות מקיימת (=אגרו) ואקולוגיה שימושית. חיבור עולמות הידע מאפשר יצירת מערכות אקולוגיות מרובדות הנותנות מענה לאדם ולסביבה ופותחות אפשרויות חדשות גם לתיירות בת קיימא בשטח פתוח. ניתן לדמות זאת לשילוב של פארק, פרדס ושמורת טבע – כולם יחד, באותו תא שטח. התוצאה? חוויה

שכבה ראשונה: מרחב מרפא – רווחה נפשית ושייכות השהייה בטבע כבר מזמן אינה רק המלצה של נטורופתים – מחקרים בעשורים האחרונים מאשרים שוב ושוב את תרומת הסביבה הירוקה לבריאות הנפש. אך יער מאכל מוסיף רובד נוסף: הוא מזמן לא רק טבע, אלא גם פעילות משמעותית, תחושת מסוגלות, קשר בין־דורי וקהילתי. מחקר מקיף מצביע על כך