השבוע היה שבוע מיוחד, בו עבודות ההכנה שביצענו כל הקיץ הגיעו לשיאן. הנה התלמידים שנוטעים יער מאכל בביה"ס שלהם, ובעצם הופכים את כל בית הספר ליער מאכל
אחת אחרי השנייה, הגיעו הכיתות לנטוע יחד את עצי הפרי בחלקים השונים של המוסד החינוכי. תפוזים, שסק, תאנה ומה לא. כ-100 עצים סך הכל, רובם עצי פרי וחלקם מיועדים לתת צל – למשל, סביב מגרש הכדורגל החשוף כיום. בזכות תכנון נכון וליווי מקצועי שלנו הוא יהיה מוצל תוך כמה שנים.
אבל הקמת היער הרבה יותר דרמטית מזה – אנחנו ממש מחיים את האדמה שבשטח בית הספר. קודם כל, רסק הגזם מאזן טמפרטורות קצה ויהפוך את חצר ביה"ס לנעימה יותר גם בחורף וגם בקיץ. מעבר לכך, הוא מתפרק לאט אל האדמה ומעשיר אותה, תוך שהוא עוזר להתחיל את רשת המיקוריזה (למאמר: מה זאת מיקוריזה?) הנחוצה לכל אדמה בריאה. כל אלה עוזרים כמובן לעצים לשגשג, לצמוח מהר ולהניב פירות רבים.
עוד על רסק גזם – במאמר הזה ובסרטונים המצורפים לו.
העברנו לתלמידים הדרכה לקראת עבודה עם כלי חפירה בחוץ, והם חפרו בורות, ערבבו קומפוסט, סחבו שתילים, כיסו אותם באדמה והידקו היטב. כעת העצים 'שלהם' יחכו להם בחוץ כל יום, ובעונה ייתנו פרי. הילדים ילמדו עליהם לאורך השנה, יכירו את הצמחייה מקרוב וויידעו לזהות בדיוק מתי לקטוף. יום אחד, אולי כשהם יהיו כבר הורים בעצמם, יוכלו לחזור אל אותו עץ עם בנם או בתם. לפחות, ככה אנחנו מקווים.
כבר אמרנו בעבר שהפיכת בית ספר שלם ליער מאכל הוא חלום ישן שלנו שמתגשם, אבל נחמד בכל זאת לכתוב את זה שוב. בקרוב נקים את כיתות החוץ, ונוכל לחנוך רשמית את הית הספר כיער מאכל חדש בישראל וראשון מסוגו.
אין לנו ספק שהתועלות לתלמידים של היום ושל מחר יהיו עצומות, בין אם בשיעורים או בהפסקות. בקרוב נעלה סרטון של היער לאחר סיום ההקמה, אבל קודם – נסיים להקים אותו…
פוסט חדש יעלה לבלוג בשבוע הבא,כמו בכל שבוע.
