אדמה פוריה היא הבסיס לכל החיים באשר הם על פני כדור הארץ. חיוניות האדמה משפיעה על המזון, המים, האוויר, הבריאות והאקלים שלנו. טיפוחה של האדמה נקראת בניית אדמה. במאמר זה נסביר איך בונים אדמה.
לבנות אדמה? למה?
השימוש בשיטות חקלאות קונבנציונליות פוגע אנושות בבריאות האדמה כיום, ומוביל לבעיות חמורות. ביניהן שחיקה, סחף קרקע, הצפות, בצורת, ריבוי מזיקים ומחלות בגידולים חקלאיים. לעיתים אף קריסת מערכות אקולוגיות שלמות.
מומחים מעריכים כי תוך עשורים בודדים שכבת הקרקע העליונה הדרושה לגידול המזון שלנו תיעלם, ומה שיישאר זה חול.
ברחבי העולם, פרנסתן של קהילות שלמות מאוימת כתוצאה מהעליה בסחף קרקע, שיטפונות ובצורת. שינויי האקלים והמדבור כבר כאן והשפעתם מתעצמת בקצב מהיר. השבת בריאות האדמה קריטית לבריאותנו, לאיכות חיינו ולעתידנו בכוכב הלכת הזה.
החדשות הטובות הן שאנו יכולים לתקן את הנזק.
אבל קודם, בואו נבין מה ההבדל בין אדמה פורייה ועשירה לעפר.
ההבדל בין עפר לאדמה
עפר הוא בסך הכל חומר אב מינרלי, הכולל חול, טין, חרסית וכו'
אדמה היא מערכת אקולוגית חיה ופעילה, והיא הבסיס לקיומם של צמחים, בעלי חיים ואנשים בריאים.
האדמה החיה היא השילוב בין עפר, חומר אורגני ומיקרואורגניזמים שפועלים אקטיבית לפירוק החומר האורגני. בתהליך זה משתחררים חומרים מזינים לצמחים, היוצרים את התנאים לשגשוג החיים.
מבט לתוך הביולוגיה של הקרקע בחקלאות מתחדשת
רשת המזון בקרקע היא האינטראקציות בין כלל האורגניזמים היוצרים את האדמה ופוריותה. בבסיס הרשת נמצאים צמחים, חיידקים ופטריות. בנוסף, נמצאים ברשת מיני חד תאיים, תולעים, פרוקי רגליים וכן ציפורים ויונקים.
כשרשת המזון מגוונת ופעילה, היא תוביל למגוון ביולוגי גדול יותר עבור המערכת האקולוגית כולה. במערכת אקולוגית בריאה, מגוון הצמחים והמיקרואורגניזמים עובדים יחד בשותפות. כל צמח יודע בדיוק לאילו נוטריינטים הוא זקוק, ובהתאם לכך מאכיל את החיידקים או הפטריות הספציפיים המתמחים באיסוף חומרים מזינים אלה.
הצמחים מפרישים שיירים סוכריים המושכים חיידקים ופטריות ספציפיים. כאשר אותם חיידקים או פטריות נצרכים על ידי טורפיהם (נמטודות, פרוקי רגליים), עודפי חומרים מזינים משתחררים לאדמה בצורה הזמינה לצמח.
תהליך זה קורה בכל רמות ההזנה, בכל פעם שטרף מתרחש. בנוסף, פטריות מסוימות נכנסות למערכת השורשים של צמחים, ומסוגלות לקצור חומרים מזינים ומים הרבה יותר רחוק מאזור השורשים עצמו ולהביא אותם ישירות לצמח בו הן נמצאות.
הצמח מעביר למיקוריזה שבאדמה חלק מהסוכר שהוא מייצר מאור השמש. בתמורה, הוא מקבל ממנה נוטריאנטים שלא יכול היה לייצר לעצמו. כך צרכי שני הצדדים מקבלים מענה והם נהיים עמידים וחזקים יותר.
נגד משבר האקלים – בונים אדמה
האם ניתן לעצור את משבר האקלים, ואולי אף להפוך אותו? חלק מהתשובה טמון בשיקום האדמה. רשת מזון קרקעית משגשגת מקבעת פחמן באדמה ומונעת שחרור של גזי חממה אל האוויר.
באמצעות הפוטוסינתזה הידועה לכולנו הצמחים, בעיקר עצים, קולטים פחמן דו חמצני, משחררים חמצן ומייצרים סוכרים ותרכובות פחמניות אחרות המופרשות לקרקע (שיירים). כתלות במין הצמח, הפרשת שיירים אלו עשויה להגיע עד 40% מהמיוצר בצמח בתהליך הפוטוסינתזה. פטריות ניזונות משיירים הללו וככל שרשת הפטרייה גדלה, היא אוגרת יותר פחמן בגוף התפטיר שלה.
בלי ההפרעות הרבות הנעשות לאדמה בחקלאות הקונבנציונאלית, פחמן זה יכול להישאר באדמה במשך מאות שנים. יתר על כן, רשת המזון באדמה יכולה לשקם את נזק הדחיסה שנגרם על ידי מכונות כבדות לאורך השנים, לאפשר לשורשים להגיע עמוק יותר ולמים להיספג טוב יותר.
אדמה פוריה היא המקום היעיל ביותר לאחסון מים, שכן היא פועלת כספוג האוגר מים. ספוגיות זו מסננת את המים ומאפשרת חילחול עמוק ומילוי האקוויפרים של מי התהום. אדמה בעלת מבנה טוב מונעת הצפות, שחיקה ובצורת, ובמקביל תומכת בהסתגלות של צמחים לשינויי קיצון.
חקלאות אקולוגית משתלמת כלכלית
זוהי נקודה שלא כולם מבינים כיום. עבור חקלאים ומגדלי מזון, מארג חיים שלם ובריא באדמה מספק גם יתרונות כלכליים ישירים.
צמחים בריאים יתנו יבול גבוה יותר. יתר על כן, ככל שמערכת השורשים הצמחית מוקפת בפטריות המייצרות רשתות נרחבות הפרוסות בכל שטח האדמה, אותם צמחים מסוגלים למעשה לגשת למים רחוקים הרבה יותר מכפי שמערכת השורשים שלהם לבדה יכולה להגיע.
אשר לבריאות הצומח, רשת המזון באדמה מספקת לצמחים לא רק את כל חומרי התזונה שהם צריכים, אלא גם הגנה מפני מזיקים ומחלות.
כך, הצורך בדשנים ובחומרי הדברה חיצוניים אינו רלוונטי יותר והחסכון עולה.
כמו ליער טבעי, כך גם השדות החקלאיים שלנו ונופים אחרים יכולים לצמוח ולשגשג בלי להזדקק לדשנים או תשומות כימיות נוספות.
עבור צמחי מאכל ומרפא, החוזק והעמידות שהם מקבלים מרשת מזון היציבה באדמה מאפשרים להם למקד את האנרגיה שלהם בייצור פרי. הם מפתחים יותר פירות וירקות, אלה יותר עשירים ומזינים, וזה כמובן מזין הרבה יותר עבורנו.
אז איך בונים אדמה?
ישנם צעדים פשוטים שניתן לנקוט בכדי להתחיל לבנות אדמה פורייה.
הפעולות הראשונות שנוכל לבצע הן עצירת פעולות הרס. פעולות כמו עיבוד אדמה, חריש, שימוש בחומרי הדברה, קוטלי פטריות ודשנים כימיים הפוגעות בחיים בה.
בעיבוד אדמה יש הרס של המבנה הקיים ופירוק תפטירי הפטרייה הדורשים זמן לגדילתם. הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות הורגים מיקרואורגניזמים מועילים. דשנים כימיים מובילים לזיהום ושיבוש מערכות יחסים מועילות והדדיות בין הצמחים, החיידקים והפטריות.
דשנים כימיים יוצרים צמחים חלשים יותר, התלויים באותם מקורות תזונה חיצוניים מינימלים והופכים רגישים יותר למזיקים ומחלות. מארג החיים באדמה בריאה תומך בצמחים ועוזר להם להיות חזקים יותר, סתגלניים וגמישים.
הזנת מארג החיים באדמה תעודד ריבוי וגיוון של מיני מיקרואורגניזמים מועילים ותהליך השיקום יואץ.
זאת ניתן לעשות באמצעות קומפוסט וחומר אורגני יחדיו. תערובת כזו תמשוך אליה מגוון גדול יותר של אורגניזמים ותעשיר את הקרקע. באופן דומה, כאשר צמחים מאכילים חיידקים ופטריות, צמחיה מגוונת יותר תאכיל מגוון רחב יותר של אורגניזמים.
זו אחת הסיבות לכך ששתילת מיני צמחים רבים (פוליקולטורה) טובה יותר מאשר שימוש במין צמחים יחיד (מונוקולטורה) כפי שמתקיים בחקלאות קונבנציונלית.
בניית אדמה ביער מאכל
איך בונים אדמה ביער מאכל? בניית האדמה מתחילה כבר בעבודות העפר שנבצע לשימור נגר ואגירת מים. נוסיף לזה שתילת פוליקולטורה של עצי חלוץ הגדלים במהירות, עצי פרי, שיחים בגדלים שונים ועוד ונוסיף קומפוסט איכותי וחומר אורגני להדבקת הצמחים במיקרואורגניזמים.
מגוון המינים, הצורות והגדלים של הצמחים יוצרים בתי גידול לחיות בר, אספקה מתמדת של חומר אורגני חדש, הפרשה מתמשכת של שיירים סוכריים לאדמה ובכך הזנת מיקרואורגניזמים, הגברת הפוריות וחוסן של המערכת האקולוגית כולה.
יש לך שאלות לגבי יערות מאכל? רוצה להקים יער? אנחנו כאן
