חקלאות מקבעת פחמן – Carbon Farming

מחזור הפחמן המתקיים בטבע הוא בעצם מחזוריות החיים כולה על פני כדור הארץ. מסלולו של הפחמן בטבע והמעבר מתרכובת אנ-אורגנית כפחמן דו חמצני ועד קיבועו כתרכובת אורגנית בצמחים וחיידקים שונים המבצעים פוטוסינתזה. בתהליך מעגלי זה הפחמן נע בין הפאזות השונות, תחילה כגז ואז נוזל ומוצק וחוזר למצב גזי עם סיום התהליך או מוות האורגניזם בו היה מצוי. בזכות שינויים במבנה היסוד הפחמני כפי שתואר עצים וצמחים שונים יודעים כיצד להשתמש בפחמן כמדיום להעברת מידע בינהם, לתקשורת בין הצמחים ושאר היצורים החיים בקרקע.

אדמה חיה

תקשורת מבוססת פחמן:

פחמן נוזלי או "שורשים מטפטפים" זהו מצב בו צמחים משתמשים בתוצר הסוכרי של תהליך הפוטוסינתזה, מעל 50% מסך הפחמן המקובע! כדי לתקשר עם הסביבה המיקרוסקופית בקרקע.

1. הצמחים משתמשים בתרכובות סוכריות שונות כדי למשוך אל קצוות מערכת השורשים פטריות כגון מיקרוזיה אשר תפקידה לשמש רשת תקשורת להעברת המידע הסוכרי ואף הרבה יותר מן הידוע.

2. המידע המועבר בקרקע משתנה בהתאם למצב הפנולוגי של הצמח. הצמח מטפטף פחמן אל הקרקע לאורך כל שלבי החיים שלו ופחמן זה נושא מידע חשוב לגבי מצבו הבריאותי וצרכיו של הצמח באופן מדוייק. המיקרואורגניזמים באדמה יודעת לקרוא את המידע שהפחמן נושא איתו ומגיבה בהתאם.


3.  הצמחים גם משתמשים בסוכרים ליצירה של מידע המזמן אליו חיידקים כמו חיידק הריזוביום קושר החנקן או מיליוני חיידקים חופשיים מזנים אחרים שפשוט נמשכים אל סוכרים כמו נמלים. משחק של משיכה ממש כמו מולקולות פרומונים המושכות או דוחות את בני מינן. חיידקים "מריחים" צמחים. ההתבססות של אותם חיידקים על גבי מערכת השורשים היא הבסיס של כל מארג החיים המיקרוסקופים בסביבת הצמח ואלה משפיעים באופן ישיר על בריאותו של הצמח. זהו מעגל של הזנה ומעברי אנרגיה: נוכחות החיידקים מושכת נוכחות של שכבות טרופיות גבוהות יותר בקרקע כמו פרוטוזאות ונמטודות. שתי הקבוצות מינים הללו מתחרות בינהן על תואר אכלני החיידקים הגדולים ביותר. בדרך כלל הקבוצות הלו יתחרו בינהן במשחק של דחיקה וכיבוש סביב מערכת השורשים ובקשר ישיר לריכוזי החיידקים, למעשה בקשר ישיר למידע המועבר בעזרת הפחמן הנוזלי.

 

 

מה אפשר לעשות כדי לעזור לתקשורת תקינה?

כדי לשמור על בריאות הצמח ומערכת חיסונית חזקה, נשאף לסביבה רוויה במיקרואורגניזמים בסביבת שורשי הצמחים ונדאג להעשיר תמיד את סביבה זו בחומר אורגני המשמש מקור מזון עיקרי עבורם. קומפוסט ורסק גזם הם חומרים מעולים כמצעי גידול למיקרואורגניזמים. נוכחות המיקרואורגניזים בסביבת השורשים יוצרת שכבה צמיגית הנקראת ביו-פילם, זהו רצף של אוכלוסיית מיליארדי חיידקים החיים יחד כרקמה אחת. הרקמה החיידקית הזאת בסביבת שורשי הצמח משנה את מבנה הקרקע ומעניקה לה תנאים איכותים לנשימה מבוססי אוורור ושמירת לחות לאורך זמן.

בהתבוננות בסקאלה רחבה יותר, מיליארדי עצים וצמחים שונים שעובדים יחד ומפמפמים פחמן מהאטמוספירה ומטפטפים אותו בעדינות אל תוך הקרקע זאת בעצם מערכת הובלה עצומה המניעה את העולם. כך נוצרת קרקע עילית חדשה בטבע, לגדל אדמה זה אומר לנטוע יותר עצים שיטפטפו פחמן נוזלי בונה אדמה חייה. התפקיד של כולנו הוא פשוט – לנטוע עצים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים ללמוד עוד על יערות מאכל?

אנחנו מזמינים אתכם לקורס ׳מבוא ליערות מאכל׳.
הצטרפו לארבעה מפגשי למידה ביער המאכל קדרון – המקום בו הכל התחיל.