ייעור גדול נחלים

פרקטיקות לייעור בר קיימא

ישנם מספר פרקטיקות חוזרות במהלך הקמת ותחזוקת יער מאכל שמבטיחות התקדמות ושינוי בתהליכי חיים בקרקע ובמערכת האקולוגית לאורך השנים, פרקטיקות אלו נגזרות מתוך חיקוי של הדפוסים הטבעיים כמו שמירה על מעגל חומר סגור, עבודה לפי עקרונות הסוקצסיה וריבוד פונקציות.

  1. צניעות האדמה – כיסוי האדמה על ידי שימוש במצע חיפוי (10-20 סמ')  'מת' כגון רסק גזם גס או שימוש בחיפוי 'חי' על ידי זריעה של תערובות זרעים בעלי איכויות משתנות בהזנת החיים בקרקע והצמחים השכנים.
  2. עבודות עפר בהתאמה למתאר הנוף – עיצוב השטח על ידי שימוש בכלים כבדים באופן ראשוני וחד פעמי לטובת: עיצוב תוואי שבילים, תוואי שימור המים בשטח והכנת הקרקע לפני שתילהחפירה ותיחוח עד לעומק 80 ס"מ לכל עץ.
  3. תשלובת צמחים רב-תועלתית – שימוש בעקרונות ארכיטקטורת יער אשר מנחים שתילת צמחייה בשכבתיות משתנה על פי גובה. כל עץ וצמח בתשלובת ממלא תפקידו בתמיכת המערכת האקולוגית ו/או בהנבה למאכל. כך ניתן להגדיל את יכולת הנשיאה של היער ולייצר מגוון מניב גם במקומות מוצללים למשל. נדבך נוסף לתשלובת צמחים נעוץ ביכולת לצופף מאוד את הנטיעות ובכך להאיץ תהליכי צמיחת היער.
  4. שימוש בצמחיית ביומסה – ביערות מאכל המוקמים אנו מתכננים ונוטעים עצים שתפקידם לייצר חומר אורגני להזנה מתמשכת של החיים בקרקע. עצים אלה ננטעים כצמחים החלוצים במערכת ויהיו תחת גיזום אינטנסיבי ומתמשך לאורך השנים. הביומסה מגיזום עצים אלו מצטברת על פני הקרקע ומתפרקת אט אט ובכך  מסייעת לבסס את עיקרון ניהול חומרים במעגל סגור. יער אשר מזין את עצמו יהיה הרבה יותר יציב מיער אשר תלוי בכניסה של חומרי הזנה מבחוץ.
  5. העשרת הקרקע במיקרואורגניזמים – בתוספת לביומסה הנוצרת משימוש בגיזום עצים אנו נוהגים לשלב בעבודת התחזוקה שימוש בתכשירי קרקע שונים להעשרת אותו מצע של חומר אורגני במיקרואורזנימים. ניתן להוסיף למערכת חיידקים מועילים מאיכויות שונות, פטריות מועילות וכן במידת הצורך תכשירים אשר תפקידן למנוע התפשטות מחלה מסויימת. ישנם טיפולי העשרה שאופיינים לעונה מסויימת וישנם טיפולי העשרה בשוטף לחיזוק המערכת החיסונית של היער.

7 דפוסי נטיעות

ניתן לשלב דפוסי נטיעות שונות באותו אתר המחולק לאזורים שונים. דפוסי הנטיעות מתקבלות מתוך מחשבה על פי הצרכי המערכת האקולוגית ובעלי האדמה יחד. באזור בו נרצה להשתמש בעצים גבוהים במרחקים גדולים, למשל עבור אזור המוקצה ביער לקאמפינג, מדורה והתכנסות ניתן להשתמש במודל יער פארק ולבחור מינים אכילים כמו אגוז פקאן ומלך וגם מינים שאינם אכילים כמו אלון, חרוב, אקליפטוס, פאולינה ועוד. דוגמא נוספת היא שימוש במודל של חורש ים תיכוני, זוהי בעצם חברת צומח שחיה בצפיפות גבוהה ומאכלסת בקפידה את שכבת תת היער – שורשים, עשבוניים, בני שיח, שיחים ועצים נמוכי קומה (אלון מצוי ואלה למשל), שכבת החופה העליונה והשכבה המתפרצת חסרות במודל החורש ולכן נוכל להשתמש במודל זה לקיים מערכת צפופה ונמוכה, בשילוב עם צמחים אכילים או כאזור בר בו נפתח נישות אקולוגיות רבות עבור בע"ח. 

מיערנות מונוקולטורה ליערנות מתחדשת

יערות בר טיבעיים הם מסוגי המערכות האקולוגיות המורכבות והיציבות ביותר אשר האדם למד. דיי בהיר לכל שהיערות המחטניים נטע האדם בעולם אינם דומים ליערות בר טבעיים מבחינת מגוון מינים והמצאות נישות אקולוגיות מגוונת. הגישה המרכזית לייעור במאה האחרונה בעולם הינה מונוקולטורה יערנית, נטיעת יערות חד גוניים מבוססים עצים מחטניים, אורנים וברושים בעיקר, אלה צומחים במהירות יחסית גבוהה ובכך מאכלסים תאי שטח גדולים ברציפות ירוקה. אומנם גישה זאת התערערה בעשורים האחרונים אך עדיין ברור ונראה לכל כי גישת היערנות השלטת בעולם היא מונוקולטורה, הוא במילים אחרות יער-מדבר חד גוני. יער-מדבר כזה יהיה חלש כנגד הפרעות אקולוגיות שונות כגון אירועי אקלים אלימים, שריפות ומזיקים ספציפים התוקפים עצים ממינים אלה.

חברת ReForest מציגה גישה של יערנות מתחדשת, יערנות אשר מודעת בראש ובראשונה למורכבות המערכת הביולוגית ביער ופועלת מתוך חיקוי של דפוסים כמו יצירות של נישות אקולוגיות באתר, נטיעת מגוון מינים, נטיעת חברות צומח יחדיו הפועלים בתועלתיות הדדית תוך יצירה של מבנה רב שכבתי. יערנות מתחדשת זאת שמה דגש על תכנון הוליסטי ואקולוגי אשר לוקח בחשבון את צרכי היער הצעיר וצרכי היער הבוגר המשתנים עם השנים. בעת נטיעת יער, הביטוי לבריאות המערכת טמונה בפוריות הקרקע. יער בו מתרחשים תהליכים של בניית קרקע המשתבחת עם השנים הוא יער בר קיימא.

ייעור אקסטנסיבי בעידן שינויי אקלים

נושא שינויי האקלים מביא איתו משמעויות נוספות עבור צוות המתכננים של ReForest.
מכיוון ששני הפקטורים המרכזיים של תכנון יער הם אקלים וקרקע אנו נאלצים לפעול בשדה של אי ודאות.
אי הודאות הזאת מתבטאת בעיקר בהתאמת המינים הנבחרים לאתר ויכולתם להתקיים ולשגשג יחד כחברת צומח. לאור מצב זה, פיתחנו ועודנו משפרים ומפתחים מודלים אקסטנסיביים מסוגים שונים המתאימים לעידן הנוכחי, זה מתבטא ביצירה של מודל יער בעל תשומות (השקעת אנרגיה מבחוץ אל תוך המערכת) נמוכות ותחזוקה מינמאלית וכן בבחירת שלד עצים ממינים אשר עמידים למצבי קיצון ועקות שונות כמו יובש, קרינה חזקה, קרות וכו. שלד זה מהווה את עמוד השידרה של היער, שומר על יציבותו האקולוגית גם תחת תנאי קיצון ומהווה בסיס למינים נוספים להתבסס תחת חופת היער.

2 מחשבות על “פרקטיקות לייעור בר קיימא”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *