יער טבעי נוצר דרך תהליך הנקרא סוקצסיה (succession). במאמר זה נסביר מהי סוקצסיה ונלמד בקצרה איך נוצר יער.
אז מה זאת סוקצסיה?
סוקסציה היא ההחלפה הטבעית בין חברות צמחים שונות על אותה חלקת אדמה לאורך זמן רב.
ההחלפה האיטית הזאת היא שהופכת חלקת אדמה שוממת ליער מרהיב.
איך אדמה הופכת ליער?
ישנם שלושה שלבים מרכזיים לתהליך הסוקצסיה, ובכל שלב חברת צמחים אחרת:
חברת חלוץ, חברת קיימא וחברת שיא.
המודל המלא והקלאסי מתחיל ממש מאדמה ריקה ושוממה.
אל הנישה האקולוגית הריקה מתחילים להגיע, לאט לאט, צמחי בר חזקים ששורדים בתנאים קשים. אלה יתחילו את שיקום הקרקע, ייצבו אותה ויעשירו אותה. כך צמחים מפותחים יותר יוכלו להיקלט.
הצמחים המפותחים יותר מספקים בית גידול ומקור מזון לחרקים הראשונים.
זאת חברת החלוץ.
עם הזמן, חברת החלוץ מתבססת. השורשים מתרבים, ומעמיקים את ייצוב הקרקע.
נוספים מיני צמחים חדשים שכבר מסוגלים לשרוד בתנאים החדשים, בעלי חיים גדולים יותר מחרקים נוספים גם הם – והנה אנחנו בחברת הקיימא.
הצמחים האלה והחיות האלה ימשיכו בעבודת ייצוב הקרקע וישביחו אותה, כל אחד בדרכו.
כך תימשך הרחבת המגוון הביולוגי והעמקת יחסי הגומלין בתוך המערכת עוד ועוד, עד שנגיע לחברת השיא מרובת השכבות.
בשלב הזה נראה שכבות מרובות של צמחים – החל מחיפוי הקרקע, דרך השיחים והמטפסים ועד לצמרות העצים הגבוהים ביותר.
זהו היער בשיאו, שיא שבזכות המודל המקיים של יער מאכל יכול להימשך מאות שנים.
עכשיו אתם יודעים איך נוצר יער – בעזרת סוקצסיה.
יש סוקצסיה רק ביערות מאכל?
ממש לא, זה תהליך טבעי שמתרחש במקומות רבים.
אבל ביער מאכל אנחנו בעצם לוקחים את התהליך הזה – האיטי, הטבעי, שבו לאט לאט החברות נהיות מורכבות יותר – ומאיצים אותו.
אנחנו עושים את זה באמצעות תכנון נכון, בחירת צמחים שמתפתחים מהר, גיזום מדויק ושלל החלטות מקצועיות נוספות שמתקבלות לאורך הדרך.
כך נאפשר למערכת לעבור את שלבי הסוקצסיה הטבעיים באופן מזורז, ולהביא את היער לצורתו הבוגרת (והנהדרת) תוך זמן קצר יחסית.
מי שמבקר כיום ביער המאכל בקדרון (בתמונה) מתקשה לדמיין שכשהתחלנו להקים אותו ב-2011 זאת הייתה חלקת אדמה ריקה ושטוחה.
והכל בזכות הסוקצסיה.
אם מצאתם את המאמר הזה מעניין, אנא שתפו אותו עם מי שלדעתכם יתעניינו בו גם כן.
לקריאה נוספת:
יערות בישראל – אקו-וויקי
שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים – כתב העת אקולוגיה וסביבה
ייעור – וויקיפדיה