מאז שהקמנו את יער המאכל בקדרון בשנת 2011, ההבנה שלנו לגבי כיצד נכון להקים יער מאכל בישראל השתנתה הרבה, התחדדה, הותאמה לאקלים בישראל ולאופי העבודה ורצונות הלקוחות. ניתן לומר שבתחילת דרכנו, שאפנו להקים יערות מאכל בצורה "הקלאסית", ממש לפי העקרונות אשר חלוצי יערות המאכל והפרמקלצ'ר בעולם הטוו – סוקסציה, גילדות, רב שכבתיות ועוד. את יער המאכל בקדרון הקמנו ב-2011 באופן "הקלאסי" – תהליך איטי והדרגתי של הרבה שנים. הגדרנו את היער בקדרון בתור 'אתר למחקר ופיתוח של יערות מאכל ים-תיכוניים', במטרה ללמוד דרכו כיצד נכון לשתול יערות מאכל בישראל. לאורך עשור וחצי (עד לזמן כתיבת המאמר) של עבודת הקמה ותחזוקה בו, וביערות רבים אחרים ומגוונים שהקמנו לאורך השנים, בנינו מתודת עבודה שעובדת בשטח. כמובן הרבה מאוד למידה נעשתה בעקבות חוסר הצלחות וכשלונות לאורך הדרך. המתודה שלנו ממשיכה להשתנות ולהתחדד כל הזמן, מפרוייקט לפרוייקט.
חשוב להדגיש – כל פרויקט חייב להתחיל בתהליך תכנון נכון ומעמיק, הכולל הגדרה ברורה של חזון, מטרות והשימושים העתידיים בשטח. יש אינספור סיבות לכך שתכנון מדויק הוא שלב קריטי, במיוחד בפרויקטים של יערות מאכל. מהניסיון שלנו, תכנון טוב חוסך המון זמן, בלבול, כסף ומשאבים בהמשך הדרך. מאמר זה מתרכז לא בתהליך התכנון, אלא בהקמה עצמה, לאחר שכבר יש לנו את התכנון ביד.
העיקרון החשוב ביותר בהקמת יער מאכל הוא תכנון נכון של מהלך ההקמה – בשכבות
יער מאכל היא מערכת צמחית מורכבת בהרבה ממערכת גננית או חקלאית רגילה, ולעיתים קרובות נוספים אליה – שבילים, מבנים, תשתיות חשמל ועוד. לכן חשוב לתכנן מראש את סדר הפעולות – להבין מה קורה קודם ומה אחר כך – ולזהות נקודות מפתח שבהן מתקיימת הצטלבות או התלכדות בין שכבות שונות.
מהן נקודות כאלה? למשל – אזור שבו נפגשים אלמנט לשימור נגר, תעלת השקיה, שכבת רסק גזם וצמחייה. טעויות בסדר העבודה – כמו ביצוע עבודות עפר לפני חפירת תעלות – עלולות להוביל להרס של סווילים קיימים, ולצורך לחפור הכול מחדש.
תכנון מדויק של שלבי ההקמה יכול לחסוך לא רק כסף – אלא גם הרבה כאב ראש בהמשך.
אז עם מה מתחילים?
עם הכנת הקרקע. לפני שמתחילים בהקמה של יער מאכל, ייתכן שכחלק מהנחיות המתכננת יהיה צורך לבצע עבודות מקדימות להכנת הקרקע. למשל – בקרקעות מסוימות נחליט לעבור עם דיסקוס או משתת על פני השטח כדי "לפתוח" את הקרקע ולאפשר שתילה, או שנפזר קומפוסט ונשלב אותו באמצעות דיסקוס כחלק מתהליך של טיוב. כמובן שכל קרקע מתנהגת אחרת – בין אם היא חרסיתית, חולית או בינונית, ובין אם היא עשירה בחומר אורגני או דלה בערכי NPK. לכן נדרש מענה שונה לכל קרקע, במטרה להביא אותה למצב האופטימלי לקראת תחילת הפרויקט.
סימון תשתיות
אחרי שביצענו את הכנת הקרקע על פי התכנון, ממשיכים לסמן בשטח נקודות תשתית מרכזיות – שבילים, תעלות, אלמנטים טופוגרפיים ומבנים. בשטחים קטנים ולא מורכבים ניתן לבצע את הסימון ידנית בעזרת המפה וסרטי מדידה. אבל במידה והשטחים הם גדולים (2-3 דונם ומעלה) מאוד מומלץ להזמין מודד לשטח ולתת לו לסמן את הנקודות בעזרת מכשיר ה-GPS שלו שמסמן את הנקודות באופן מדויק בשטח. גם זו פעולה החוסכת שעות עבודה וטעויות נגררות של סימון ידני.
חפירת תעלות תשתית והקמת ראש מערכת השקייה
נקודות התשתית סומנו והשלב הבא הוא חפירת תעלות תשתית. בכל פרויקט יהיו תעלות תשתית לקווי ההשקיה הראשיים, ולעיתים גם תעלות נוספות – לחשמל, תקשורת ואפילו ביוב, בהתאם לאופי הפרויקט. לכן חשוב מאוד לבצע את שלב התעלות בשלב הזה – ולפרוס בהן את קווי ההשקיה הראשיים ואת השרוולים הדרושים לחשמל ותקשורת.
במקביל, חשוב לחבר את יציאות ההשקיה לכל קווי ההשקיה המחלקים – לפי התכנון. רק אחרי שכל היציאות מחוברות, אפשר לכסות את התעלות ולהמשיך לעבוד בשטח פתוח.
טיפ מהשטח: לוודא לפחות שלוש פעמים שחיברתם את כל המחברים הדרושים. כי אם שוכחים אחד – תאלצו לחפור בחזרה ידנית, וזה גם קשה וגם מבאס.
בשלב זה גם נקים את ראש מערכת ההשקיה ונחבר אותו לקו המזין, כדי שנוכל לבצע טסט למערכת לפני שמכסים את התעלות, זוהי נקודה קריטית – כי אין דבר יותר מתסכל מלגלות נזילה מאחד המחברים רק אחרי שכיסינו הכול. במקרה כזה נצטרך לחפור מחדש, לחפש את הנקודה התקולה ולבצע תיקון – עבודה מיותרת לגמרי שאפשר למנוע מראש.
בתמונה – תעלות השקייה היוצאות מראש מערכת
עבודות עפר לעיצוב טופוגרפי של השטח
לאחר שסיימנו להכין את כל התעלות עם היציאות הנכונות לקווי ההשקייה המחלקים, הגענו לשלב של עבודות העפר לעיצוב טופוגרפי של השטח, אם זה לשימור נגר או לצרכים אסתטיים. חפירת סווילים, בריכות חורף וגבעות. בדרך כלל עבודות אלה יבוצעו ע"י כלי כבד כמו JCB או בובקט. חשוב מאוד לדעת לסמן נכון את קווי הגובה עבור הסווילים והבריכת חורף, כך שיהיו על בסיסם של קווי הגובה הטופוגרפיים האמיתיים בשטח, ולסמן נכון את מגלשי העודפים כך שעבודות העפר יבצעו את תפקידם נכון.
שבילים
לאחר שהשטח מוכן מבחינה טופוגרפית, ממשיכים לשלב הבא – שבילים. בשלב זה נבצע את תוואי השבילים, עבור כל סוגי השבילים (מצע מהודק, רסק יער או אחר). זה שלב משמעותי ומרגש בו הצורה של השטח מתחילה להתגלות ואפשר להבין כבר מה נמצא איפה. חשוב מאוד בשלב זה לא לשכוח את השרוולים. כאשר מבצעים שבילים, חשוב לשים שרוולים מתאימים בנקודות הנכונות, כך שיהיה ניתן לחצות את השבילים עם קווי ההשקייה העיליים. שרוולים יכולים להיות מצינורות ביוב כתומים של 3-4 צול או צינורות השקייה בקוטר של 40-50 מ"מ ובדרג 16.
פיזור רסק גזם
לאחר שהשבילים הוקמו פונים לפיזור החיפוי. זהו אחד השלבים ה"טריקיים" ביותר. רסק גזם הוא חומר מעולה לטיוב בקרקעות מסוימות, אנחנו לא נשתמש בו תמיד (ראו מאמר שפירסמנו על רסק גזם), אבל במידה והחלטה היא לפזר אותו, עכשיו זהו השלב הנכון. הצורה הנוחה ביותר לפיזור יעיל של הרסק גזם בשלב זה הוא ע"י בובקט עם כף-מזלג. הבובקט יפזר את הרסק גזם הכי מהר, בייחוד אם מדובר על שטחים הגדולים משני דונם. פיזור ידני בעזרת מריצות ועובדים יכול לקחת ימים רבים, ועבודת פועלים קשה. טיפ חשוב! בשלב זה של פיזור הרסק חשוב לסמן היטב את יציאות ההשקייה מתעלות קווי ההשקייה המחלקים הנמצאים מעל הקרקע, וזאת על מנת שהם לא יאבדו ברסק גזם, או יידרסו ע"י הבובקט שמפזר אותם.
בניית אלמנטים
עכשיו אנחנו כבר מתקרבים לשלב "הגינוני" של הפרויקט כאשר שלב התשתיות עומד להיגמר. בשלב זה ניתן לבצע עבודות בינוי – פינות ישיבה, פרגולות, בריכות אקולוגיות וכו', וזאת מאחר שלצורך בניית האלמנטים הללו לפעמים נדרש להיכנס לעומק השטח עם כלים כבדים. דבר שלא נרצה לעשות אחרי שנשתול צמחיה.
סימון מיקומי עצים
טרום השתילה נסמן את מיקומי העצים, גם בשלב זה, בשטחים הגדולים משני דונם מומלץ לבצע את הסימון בעזרת מודד עם מכשיר GPS ולא ידני. חשוב ללוות את המודד לראות איפה הוא מסמן את העצים ולבצע דיוקים בשטח. בדרך כלל יש סטיות קטנות לפה ולשם בעבודת התשתיות, ולעיתים יהיה חשוב לקרב או להרחיק עצים משבילים, או אחד מהשני. מה שרואים בשטח, תמיד יהיה קצת שונה מאיך שזה בתכנון. חשוב תמיד להיות גמישים ולקחת החלטות בשטח, בהתייעצות עם המתכננת.
הכנות לשתילת עצים
לאחר הסימון נכין את בורות השתילה עצמם. בשטחים גדולים ובשתילה של עצים בוגרים, נבצע את החפירה באמצעות מיני־מחפרון. כך אפשר לחפור את כל הבורות ביום או יומיים של עבודה, מה שחוסך כמויות גדולות של עבודה ידנית – במיוחד כשמדובר בקרקע קשה.
לפני שמתחילים לחפור, חשוב לפנות את הרסק גזם ברדיוס של 2–3 מטר סביב כל עץ, כדי שהרסק לא יתערבב עם הקרקע היוצאת מהבור. את האדמה שחפרנו מניחים בצד ומערבבים עם כמות נדיבה של קומפוסט.
בשלב הזה אנחנו נוהגים להוסיף גם חומרים ביולוגיים שתומכים בקליטה – כמו מיקוריזה, EM ובוקאשי – כדי לשפר את ההשתרשות וההתאקלמות של העצים.
רגע לפני שתילה, חשוב לבצע עוד שלב קריטי: פריסת קווי ההשקיה המחלקים.
הסיבה פשוטה – רק אם הקווים פרוסים מראש, נוכל לחבר את כל העצים מיד אחרי השתילה, ולספק להם השקיה אוטומטית ישירות מהמערכת. בלי זה, הצמחים החדשים נשארים בלי מים בדיוק ברגע הכי קריטי.
שתילת הצמחיה
זהו כמובן השלב הכי מרגש בפרויקט ואנחנו אוהבים גם לשלב את המשפחה, הקהילה והחברים בשלב זה. מומלץ מאוד כדי לחבר את האנשים ליער. מוזמנים לראות סרטון הסבר מעמיק על איך אנחנו שותלים עצים בערוץ היוטיוב שלנו – מדריך לשתילת עץ
אחרי העצים מגיע השלב של השיחים. גם כאן, זה מאוד תלוי איך שכבת השיחים מתוכננת, האם במקבצים בכל רחבי השטח, או רק באזורים מסוימים. שלב זה דומה יחסית לשתילה של העצים, רק שפה כמובן את החפירה של הבורות עושים באופן ידני. זהו שלב ארוך, יכול להיות לפעמים גם מייגע. זה המון צמחים קטנים, הרבה עבודה שצריך להיות בתשומת לב אליה. וכבר ממש רואים את סוף ההקמה באופק.
לאחר שתילת כלל העצים והשיחים נרצה לכסות את כל קווי ההשקייה העיליים מתחת לרסק גזם. גם בשלב זה אנחנו נעשה סוג של תעלות ידניות ברסק גזם עצמו לאורך כל הקווים, ונקבור אותם מתחת לרסק גזם כדי שלא יחוררו ע"י ציפורים צמאות, וגם כדי שיהיה יפה ואסתטי.
"פינישים".
הצמחיה נשתלה וכעת חשוב לעבור על כל השטח ולדייק את כל הדברים הקטנים – יישור וייצוב של עצים גבוהים בעזרת בזנ"טים, פיזור רסק גזם ידנית לכל הפינות והנקודות הקטנות, כיסוי צינורות ברסק גזם באזורים שלא בוצע, ניקוי אלמנטים מבניים מחול, או גזם שעפו עליהם וכל פעולה קטנה שיוצרת אפקט משמעותי. גם טסטים נוספים למערכת השקייה חשובים מאוד בשלב זה. להפעיל את המערכת ,לכוון את כל התכניות השקייה הנכונות ולראות שאין נזילות, או בעיות של ספיקה באזורים מסוימים. פשוט לראות שהכל עובד, תקין ונראה טוב.
מזל טוב! יש לכם יער מאכל חדש ורענן. עכשיו נכנסים לשלב החשוב והארוך ביותר – התחזוקה השוטפת. בהצלחה !
מאמר מאת נמרוד הלל הוכברג מנהל הפרוייקטים בריפורסט
מעוניינים להקים יער מאכל בשטח שלכם? כתבו לנו
