הסיפור של יער מאכל ברנר שבקריית אונו מעורר השראה. הוא הוקם כגינה קהילתית לפני כ-13 שנה, שנולדה כיוזמה עצמאית לחלוטין של תושבי המקום.
בהתחלה השטח אפילו לא היה ריק, הוא היה מלא בפסולת ומעליה קוצים גבוהים, והוגדר בכלל כאיזור חום (לפיתוח עתידי), ולא כאיזור המיועד לריאה ירוקה.
אבל הפעילים מהשכונה לא בדקו הגדרות קרקע. הם פשוט ירדו לשם, והתחילו לעבוד על יצירת מרחב מיטיב לעצמם ולקהילתם.
במאמץ משותף הצליחו לאסוף את האשפה הרבה בערמה אחת, שהגיעה לגודל של מכונית ממוצעת, ורתמו את העירייה לפנות אותה בשופל.
לאחר מכן הקימו 6 ערוגות של גן ירק, בהן למדו לטפל בקורס עירוני שעברו.
פעם בשבוע התאספו, ובליווי מדריך מקצועי טיפלו בגינה וראו בצמיחתה האיטית והיפה. העבודה וההתמדה השתלמו, והגינה שגשגה. קהילה החלה להיאסף סביבה.
מגינת קהילתית ליער מאכל
לאחר כמה שנים, דרך הפורום הארצי ליערות מאכל, נחשפו פעילי הגינה לרעיון של יער מאכל.
למרות שהיה נראה לחלקם מעט רחוק ודמיוני, הם החליטו להתגייס ולהפוך בהדרכתנו את הגינה הקהילתית שלהם ליער מאכל קהילתי.
נפגשנו איתם, הקשבנו לרצונותיהם והכנו תכנית שלוקחת בחשבון את הכל. לאחר מכן, נטענו יחד איתם את העצים והשיחים שירכיבו את היער, והערוגות הבודדות הפכו ליחידה אקולוגית הנפרשת על פני ארבעה דונם. לאחר ההקמה, המשכנו ללוות אותם (ואת היער) מבחינה מקצועית.
התנאים החדשים פתחו הרבה אפשרויות חדשות, והפעילויות הקהילתיות רק התרבו.
בתי ספר ותנועות נוער הגיעו כדי ללמוד ולעבוד במקום, חגים נחגגו בהפנינג גדול של כל השכונה, נפתחה פינת צעצועים והפעלה לילדי גן, ועוד ועוד
כיום כמעט אין יום בלי פעילות כזאת או אחרת שמתקיימת ביער המאכל.
אבל חוץ מהפעילויות האלה, אין להקל ראש ביתרונות של ביקור פשוט ביער המאכל בסוף יום עבודה, סתם כדי לשבת ולהירגע. או בסוף השבוע, עם משפחה וחברים. זהו מרחב קהילתי חי ומחייה.
כזה שבקורונה, למשל, רק הפך ליקר ערך עוד יותר. על פי הפעילים במקום הוא נראה להם עמוס יותר אז מהטיילת בתל אביב. ולא פלא.
מאחר ויער המאכל אינו מואר מלאכותית, הוא לא קיבץ אליו צעירים בשעות הקטנות של הלילה כמו פארקים עירוניים רבים, ולא הפך למטרד לשכנים.
במקרים המעטים בהם נעשה נזק למקום, הנערים האשמים אותרו, התנצלו ועבדו במקום כדי לתקן את הנזק. כיום, כשהם מבקרים ביער, יש בהם כבוד רב כלפיו וכלפי מי שפועלים בו. כך מקרה ונדליזם שיכול היה להיות רק מעציב ומפחיד הפך להזדמנות חינוכית יפה.
היער מכפיל את גודלו
העירייה כל כך התרשמה מפעילות התושבים העקבית והמוצלחת, שכשהוקם הפארק העירוני הסמוך היא החליטה להפוך חלק לא מבוטל ממנו ליער מאכל – הממשיך את יער מאכל ברנר.
שם תתאפשר פעילות רבה נוספת, וכבר הוקמו בה שתי כוורות דבורים המופעלות על ידי תושבים בהדרכתו של יוסי אוד.
הסיפוק העצום של התושבים מוצדק מאין כמוהו, ונותר רק לקוות שהרבה עיריות ותושבים יקבלו השראה מיער המאכל ברנר בקריית אונו. אנו מקווים שבקרוב כל עיר בישראל תראה לעצמה כחובה להקים לפחות יער מאכל קהילתי אחד בשטחה.
