בדיקת קרקע לפני נטיעה: מה בודקים ולמה זה חשוב


מאת מיטל הדס־הוכברג, שותפה מייסדת ומנהלת תכנון ותחזוקה בריפורסט

בדיקת קרקע לפני נטיעה מגלה כמה הקרקע כבדה או קלה, כמה היא עשירה בחומרי הזנה ובחומר אורגני, האם יש בה מליחות או גיר גבוה, ומה מחכה לשורשים בעומק. לכן היא אחד השלבים הראשונים באיסוף הנתונים בכל פרויקט: לפי התוצאות אנחנו מתאימים צמחייה, מתכננים את משטר ההשקיה והדישון ומזהים בעיות הדורשות טיפול טרם הנטיעה. בישראל מגוון גדול מאוד של קרקעות, כל סוג מתנהג אחרת ולפי הגורמים המגבילים של כל קרקע נסיק את המסקנות התכנוניות והתחזוקתיות המתאימות.

מה בודקים בבדיקת קרקע?

כשאנחנו לומדים קרקע, אלה הדברים שמעניינים אותנו:

  • ההרכב המכני של הקרקע: כמה היא כבדה (חרסיתית) או קלה (חולית).
  • תכולת חומרי הזנה: עד כמה היא ענייה או עשירה.
  • תכולת חומר אורגני: עד כמה הקרקע יכולה לתמוך בפעילות מיקרוביאלית.
  • מליחות: האם יש בעיה של כלור ונתרן אשר בכמויות גבוהות יכולים להיות רעילים לצמח.
  • תכולת גיר: גיר גבוה משפיע על יכולתם של צמחים מסוימים לקלוט חומרי הזנה.
  • שכבת נזאז: שכבה אטומה בעומק הקרקע, היוצרת שתי בעיות: הראשונה ניקוז והשניה הצטברות  מלחים ומינרלים מעל השכבה  היכולים ממש להרעיל את הצמח.
  • מה קורה בשכבות העמוקות: לשם יגיעו השורשים מספר שנים לאחר הנטיעה, ולכן חשוב לדעת מה מחכה להם שם.

איך בודקים קרקע לפני נטיעה?

יש שלושה כלים משלימים ללימוד הקרקע:

  • Govmap: אתר ממשלתי שבו אפשר לראות איזה סוג קרקע יש באזור, תחת השכבה "טקסונומית קרקעות". נקודת פתיחה טובה עוד לפני שיוצאים לשטח. https://www.govmap.gov.il
  • בדיקה ויזואלית: לפי מורכבות השטח נחליט על כמה בורות בדיקה נחפור. נחפור את הבורות בעומק של 1–1.5 מ', ונתבונן בחתך הקרקע. כך נזהה את השכבות השונות ונאתר בעיות (למשל שכבת נזאז אטומה, פסולת ועוד).
  • דגימות מעבדה: יראו לנו את הרכב הקרקע ואת תכולת המינרלים שבה, במדויק. ניקח בדיקות מכמה עומקים ומכמה בורות כדי לקבל תוצאות מייצגות.

סוגי הקרקע העיקריים בישראל

הנוף הישראלי מגוון מאוד בקרקעותיו ולכל סוג אופי משלו. אלה העיקריים:

  • טרה רוסה: באזורי ההר, על סלעי גיר ודולומיט קשים. אדמדמה־חומה, חרסיתית ופורייה.
  • רנדזינה: מתפתחת על גיר וקירטון רכים. בהירה וגירנית.
  • גרומוסול: בעמקים (כמו עמק יזרעאל). חרסיתית כבדה, בעלת כושר ספיחה גבוה ונטייה להיסדק בקיץ.
  • קרקע בזלתית: ברמת הגולן ובמזרח הגליל. רדודה, אדמדמה ועשירה בחרסית.
  • חמרה: במישור החוף. חולית־חרסיתית אדמדמה, מנקזת היטב אך ענייה יחסית בחומרי הזנה.
  • לס: בצפון הנגב ובבקעת באר שבע. צהבהבה וסילטית, נוטה ליצור קרום אטום על פני השטח.
  • קרקע אורגנית (כבול): באזור עמק החולה. עשירה מאוד בחומר אורגני, אך מאתגרת מבחינת ניקוז וחומציות.

 

איך קוראים תוצאות של בדיקת קרקע?

קצרה היריעה מכדי להסביר כאן כיצד קוראים בדיקות קרקע, וזהו שלב מצוין להיעזר בייעוץ מקצועי. ובכל זאת, ניתן כאן כמה טווחים כלליים שכדאי להכיר:

  • קרקע עם אחוז חרסית מעל 40% תיחשב לקרקע כבדה.
  • קרקע עם אחוז גיר מעל 15% תיחשב לקרקע גירנית.
  • קרקע עם פחות מ־1% חומר אורגני תיחשב לענייה בחומר אורגני.
  • קרקע עם ערך EC (מוליכות חשמלית) מעל 4 dS/m תיחשב לקרקע עם מליחות גבוהה.

 

מה עושים כשבדיקת הקרקע מגלה בעיה?

היופי בבדיקת קרקע הוא שהיא לא נשארת על הנייר, כאשר לכל בעיה המתגלה יש מענה מעשי. להלן כמה דוגמאות:

  • קרקע כבדה עם ניקוז גרוע: נקפיד על שתילה בגדודיות (או כל הרמת קרקע אחרת) המונעת מבית השורשים להיות מוצף. זו אחת הבעיות הקשות ביותר לתיקון לאחר הנטיעה, ולכן חשוב להיערך אליה מראש.
  • כוונון משטר השקיה: בקרקעות קלות נכוון להשקיות קצרות ותכופות; בקרקעות כבדות נשאף להשקיות עומק מרווחות יותר.
  • קרקע גירנית מאוד: נתאים צמחייה פחות רגישה לגיר, או שניקח בחשבון צרכי דישון מוגברים, דרך הקרקע או בריסוס עלוותי. נגדיל את בור הנטיעה ונעשיר אותו ביותר קומפוסט.
  • בעיית מליחות: גם כאן כדאי להרים את הנטיעה על גדודיות כדי שהמלח יוכל להישטף. נקפיד על השקיות שטיפה מדי פעם, ונתגבר בחומצות הומיות. ישנם חומרי דישון עשירים בסידן שיכולים לעזור לנו לדחוק נתרן ועוד.
  • קרקע ענייה בחומרי הזנה ובחומר אורגני: נעשיר אותה בקומפוסט איכותי עוד לפני הנטיעה.
  • סלע או שכבת נזאז בעומק: הפתרון שוב הוא הרמת הקרקע, שתילת צמחים בעלי שורשים שטחיים יחסית, והקפדה על טבעות השקיה רחבות המעודדות שורשים רחבים.

מתוך השטח: איך הקרקע עיצבה יער מאכל שלם

בפרויקט פרטי בשפלת יהודה התבקשנו לתכנן יער מאכל שאפתני: 300 עצים על שטח חקלאי של 10 דונם, רובם סובטרופיים, וחלק גדול מהם מינים אקזוטיים ומיוחדים. עצים כאלה הם רגישים ותובעניים — הם לא סולחים על קרקע שלא מתאימה להם. ולכן, עוד לפני שדיברנו על אילו מינים לשתול ואיפה, ירדנו לשאלה שקובעת הכול: מה בעצם קורה מתחת לפני הקרקע?

לרדת לעומק, פשוטו כמשמעו

כחלק מאיסוף הנתונים לפרויקט, התחלנו בבדיקות קרקע מעמיקות. וכשאנחנו אומרים מעמיקות, אנחנו מתכוונים לזה ברצינות: הגענו לשטח עם מחפרון, והתחלנו לחפור בורות בעומק מטר ברחבי כל השטח.

מה שהתגלה היה מרתק. השטח, שנראה מלמעלה אחיד למדי, התברר כמגוון להפליא מבחינת הקרקע — כל אזור בו סיפר סיפור אחר, וכל אחד ידרוש התייחסות תכנונית נפרדת.

שלוש קרקעות בשטח אחד

ככל שהתקדמנו בין הבורות, התמונה הלכה והתבהרה:

  • אזור החממות: כשליש מהשטח שימש בעבר לחממות לגידול תבלינים. שם מצאנו כמטר של חול שהונח מעל הקרקע המקורית — שכבה מנקזת ונוחה, מתנה של ממש לעצים הרגישים.
  • הקרקע המקורית, חרסיתית וכבדה: מתחת לחול, ובחלקים אחרים של השטח, הקרקע המקומית מאוד חרסיתית וכבדה. סוג קרקע המחזיק מים ומתנקז לאט — פחות מתאים לעצים טרופיים וסובטרופיים, הזקוקים לניקוז טוב.
  • אזורים רדודים מעל סלע: בחלק מהבורות גילינו קרקע רדודה במיוחד — בין 10 ל־20 ס"מ בלבד של אדמה, ומתחתיה סלע גירני רך. גם זה מצב בעייתי לעצים סובטרופיים וטרופיים, הרגישים לגיר וזקוקים לנפח שורשים משמעותי.

פתרון מגוון, כמו השטח עצמו

היופי בעבודה עם נתוני אמת הוא שהפתרון לא צריך להיות אחיד — הוא יכול להתאים את עצמו למציאות. וכך תכננו שלוש גישות שונות לפי אזור:

  • באזורים שבהם הקרקע רדודה: אם רוצים פתרון פשוט, ממליצים לשתול שיחים, המסתפקים בפחות עומק. אם בכל זאת רוצים עצים, צריך להגביה את הקרקע בגדודיות משמעותיות או אפילו בגבעה של ממש. זו כמובן שאלה של תקציב ושיקול עיצובי. לא היינו ממליצים לחפור בעזרת מקדח בור בסלע הגירני ולשתול בתוכו, מכיוון שזה מדמה שתילה בעציץ ללא ניקוז הולם.
  • באזורים החוליים ביותר: כאן נשתול את העצים הטרופיים והסובטרופיים הרגישים ביותר לגיר ולקרקע כבדה. החול המנקז נותן להם בדיוק את התנאים שהם צריכים.
  • באזורים עם קרקע עמוקה אך חרסיתית כבדה: כאן נשתול את העצים על גדודיות קטנות, המוודאות שבסיס העץ מנוקז היטב ולא נשאר ספוג במים.

אי אפשר לתכנן יער מאכל מוצלח רק ממבט מלמעלה. מעט שעות עם מחפרון בהתחלה חוסכות שנים של תסכול בהמשך. 

לסיכום

בדיקת קרקע היא אחד הכלים המשתלמים ביותר בכל פרויקט. שילוב של Govmap, חפירת בורות ובדיקת מעבדה נותן לנו תמונה מלאה של מה שמתחת לרגליים, ומאפשר לנו לתכנן צמחייה, השקיה וטיפול שיתאימו בדיוק לקרקע הספציפית בשטח שלכם.

בכל פרויקט תכנון שלנו, בדיקת הקרקע היא חלק מאיסוף הנתונים: אנחנו חופרים את בורות הבדיקה, שולחים דגימות למעבדה ומתרגמים את התוצאות לתכנון הצמחייה, ההשקיה והתחזוקה.

מתכננים חווה, בוסתן או יער מאכל?

צרו איתנו קשר, ונבנה יחד תוכנית שמתאימה לקרקע שלכם.

רוצה לקבל עוד פרטים על הקמת יער מאכל?

השאירו פרטים בטופס וניצור קשר בקרוב

הפרטיות שלך חשובה לנו. אפשר לקרוא כאן איך אנחנו שומרים עליה

תמשיכו לגלות את הבלוג

אדם עומד בין עצי פרי בגדלים שונים במטע – נטיעת עצים בוגרים
ידע מקצועי ותכנון

נטיעת עצים בוגרים – בעד ונגד

בשנים האחרונות לקוחות רבים מביעים רצון לנטוע עצים בוגרים. הרצון ברור ומובן: לקבל תנובה מיידית, צל ותחושה של יער כבר בשנה הראשונה. חלק מהלקוחות מסבירים

קראו עוד »