הקמת יער מאכל, מדוע כדאי?

אנו נמצאים כיום בעיצומו של משבר סביבתי הולך ומעמיק. הזיהום גובר, משאבי הטבע מדלדלים, האקלים משתנה במהירות ואירועי קיצון הולכים ומתרבים. לאור המצב עולה הצורך הדוחק לבחון גישות חדשות לממשקים של האדם וסביבתו. יש לשוב ולבחון את אופן השימוש שלנו במשאבי הטבע עבור הזנת האדם ורווחתו הפיזית והנפשית.

בשנים האחרונות מתרחשת התעוררות של גישות תכנוניות אלטרנטיביות השמות דגש על קיימות. אחת מהן היא 'יער מאכל'. המושג 'יער מאכל' מתאר גישה תכנונית הוליסטית, השואבת את השראתה מדפוסים ותבניות הקיימים במערכות אקולוגיות בוגרות, ומטרתה להיטיב עם החיים באשר הם. 

גישה זו משלבת שלושה עולמות תוכן מרכזיים: שיקום אקולוגי, גידול מזון, ועיצוב נוף. על ידי שילוב עולמות אלו, תוך שימוש בעקרונות של תכנון בר קיימא כמו סוקצסיה ובניית קרקע, נוצרת מערכת הפועלת ומתפתחת בהרמוניה עם הסביבה. יערות מאכל כגישה תכנונית רלוונטית מאוד לתקופה זו, כחלק ממגוון גישות ואסטרטגיות בנות קיימא להתערבות האדם בסביבה. 

העלמות שטחים פתוחים

במדינת ישראל קיימת מגמה חריפה של עלייה בצפיפות האוכלוסין לצד צמצום אגרסיבי בשטחים פתוחים וטבעיים. בשטחים הפתוחים המעטים שנותרו בסביבת מגורי האדם עלינו לנצל בחוכמה יתרה את המרחב, כך שיכיל מספר פונקציות וישרת מגוון של צרכים ואוכלוסיות. 

יערות מאכל מציעים שילוב ייחודי של פונקציות נחוצות- שימור ושיקום אקולוגי, גידול מזון בר קיימא וכן יצירת מרחב אסתטי, ומזמין לפעילות חברתית-קהילתית. גישה תכנונית זו ייחודית במגוון הפונקציות שהיא מאפשרת. 

דוגמה נהדרת לכך היא יער המאכל בגן יבנה 'עם הטבע'- על שטח של 4 דונם בסך הכל גדלים מגוון עצום של צמחי פרי ותבלין לצד צמחי בר , מתקיימות בו פעילויות קהילתיות וחינוכיות מגוונות לקהלים שונים תו"כ שיקום של אדמות שחוקות ומזוהמות מפסולת בנייה. 

בתמונה- יער מאכל 'עם הטבע' בגן יבנה

שינוי אקלים

מגמה דרמטית נוספת שאנו עדים לה בשנים האחרונות הוא שינוי האקלים המקצין משנה לשנה .

במזרח התיכון, משאב הטבע העיקרי המהווה גורם מגביל לשגשוגן ופוריותן של מערכות הן טבעיות והן מלאכותיות הוא המים. או יותר נכון- זמינות המים. שכן כמות הגשם הממוצעת בישראל היא לא כל כך נמוכה, הפיזור שלה הוא הבעייתי. רוב הגשם יורד במטחים חזקים וקצרים, וזה מקשה על הגשם להיקלט באדמה ולחלחל, ורוב הגשם הופך לנגר עילי וזורם לים, כשהוא סוחף איתו קרקע עילית ויוצר נזקים. 

 בשנים האחרונות אנו עדים להקצנה של תופעה זו עקב שינויי האקלים המקצינים תופעות אלה בכל העולם. 

מגמה זו דורשת מאיתנו להתייחס למשאב המים באופן מושכל ומכבד. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להזרים נגר עילי לים בכל אירוע גשם. יש להטמיע את המים האלה בקרקע ולאפשר להם למלא את מאגרי מי התהום שלנו וגם לבנות אדמות לחות ופוריות. 

ביערות מאכל ניתן דגש גדול על שיקום מערך המים  והקרקע , ולמעשה כל הרבדים של המערכת האקולוגית מקבלים מענה מעשי בהתאם להקשר המקומי.

שימוש בחיפוי קרקע המגביר תאחיזת מים וחלחול, ריבוד הצמחיה, עידוד שורשי עומק, עבודות עפר ייעודיות, כל אלה פרקטיקות שניתן ליישם בכל קנה מידה. 

בתמונה העליונה – עבודות לשימור נגר עילי  ביער מאכל דרום תל אביב .- נגר עילי המגיע בדרך כלל למערכת הניקוז ומשם לים מואט, מחלחל ומרווה את האדמה עליה שתולים עצי פרי

בתמונה התחתונה- אגם עונתי ביער המאכל בקדרון. מטמיע אלפי מטרים מעוקבים של נגר עילי למי התהום ויוצר נישה אקולוגית אסטתית וייחודית עבור חיות בר. 

הכחדה המונית

אחת התופעות עליה לא ניתן להתווכח היא שאנחנו נמצאים בעיצומה של הכחדת מינים המונית. צמצום אזורי המחייה הטבעיים, לצד זיהום ודילול המערכות האקולוגיות גורם להיעלמות מינים רבים של בעלי חיים. 

כיום הגישה הרווחת שאת האחריות לדבר משאירים לארגוני הטבע, אלא שגם במרחבים העירוניים והכפריים ניתן לעשות הרבה על מנת לעודד שימור של מגוון מינים. 

במערכת מרובדת ועשירה במגוון מיני צמחיה כדוגמת יער מאכל, מתאפשר שגשוגם של פרוקי רגליים, בעלי כנף ויונקים אשר הולכים ונכחדים בקצב מסחרר סביב יישובי אדם. לתמיכה כזו ביצירת מגוון ביולוגי בקרבתו של האדם ערך סביבתי וערכי רב.  ביערות מאכל נוצרות נישות אקולוגיות שונות ומגוונות המאפשרות קיום למינים אשר לא מוצאים את מקומם במערכות הקונבנציונאליות הסטריליות והמרוססות , לדוגמה- יצירת גושי שיחים, מסדרונות אקולוגים, שימוש בצמחים מושכי ציפורים ופרפרים ועוד. 

ביער המאכל בקידרון אף נצפתה דחיקתה של הציפור הפולשת מיינה על ידי מינים מקומיים שונים.  

בתמונה- חיות בר ביער המאכל בקדרון

CAM00541.jpg
https://scontent.ftlv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/14520351_1150790868331253_3960643873926053264_n.jpg?oh=d6f6bafbf1c27d07a7635a3e15614974&oe=58FCBA53


בטחון תזונתי

אחת ההשפעות של המשבר הסביבתי היא עלייה הולכת וגוברת במחירי המזון ובעיקר בתוצרת הטרייה. 

אורח החיים האורבני מנתק אותנו יותר ויותר ממקורות המזון שלנו והנגישות למזון טבעי הופכת למצרך מותרות. רוב בני האדם ניזונים מכמות מאוד מצומצמת של סוגי פירות וירקות, דבר שיכול להוביל למשברים תזונתיים ובריאותיים, כפי שאנחנו רואים במקומות שונים בעולם, גם השלישי וגם המערבי.
על כן, החשיבות של גידול מגוון גדול מאוד של סוגי פירות וירקות הוא חשוב וצריך למצוא את הדרכים לעשות זאת בצורה נגישה לכולם. 

יערות מאכל קהילתיים במרחב הציבורי מנגישים לא רק מזונות אלא גם צמחי תבלין ומרפא לכל שכבות האוכלוסייה ומחברים אנשים למקורות המזון שלהם. חווית הקטיף של תפוז מהעץ הופכת להיות פחות ופחות אפשרית לשכבות אוכלוסיה רבות שפשוט לא יוצאות מהעיר, וראוי שלכל אדם תהיה את הזכות לחוות את זה גם ברמת בריאות הנפש והגוף. 

בתמונה העליונה – ליקוט פטריות ביער מאכל של בית ספר 'רעות' בגדרה

בתמונה התחתונה –  פירות מיער המאכל בקדרון (קרמבולה, אנונה, מורינגה) 

שילוב עולמות

יערות מאכל משלבים שלושה עולמות תוכן אשר מופרדים כיום כמעט לחלוטין. הטבע נמצא אי שם בשמורות הטבע ויערות קקל . גידול המזון מתרחש במערכות תעשייתיות קונבנציונאליות במושבים ובקיבוצים. הגינון הציבורי, הפארקים והחצרות בסביבת המגורים של האדם מעוצבות באופן מנותק מהטבע, והופכות לסטריליות יותר ויותר. 

למה המצב הוא כזה? למה בפארקים עירוניים אין צמחי מאכל לרווחת התושבים? למה מערכות חקלאיות הן כה הרסניות למערכות האקולוגיות? למה הטבע נדחק מהגינון הציבורי? לסתירות הקיימות בין עולמות תוכן אלה דוגמאות רבות: תשובות רבות לשאלות אלה, והן נעוצות בגורמים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים ותקציביים. אין זה אומר שלא ניתן לעשות את האינטגרציה ולהוביל שינוי מיטיב .  

יער מאכל הוא מצד אחד גישה פרקטית מאוד לניהול השטחים הפתוחים שלנו – אם זה שטח חקלאי, פארק ציבורי או גינה פרטית. אבל יחד עם זאת, זו גישה אשר מביאה מערכת יחסים חדשה בין האדם לסביבה. זו מערכת יחסים המושתת על שיתוף פעולה והקשבה, לצרכים של כלל המרכיבים השטח – הצמחיים, החיים, האנושיים והדוממים. על מנת ליישם גישה הוליסטית שכזו בשטח נדרש שילוב של עולמות ידע רבים ומגוונים – אקולוגיה, אגרונומיה, אדריכלות נוף, חינוך, קהילה ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים ללמוד עוד על יערות מאכל?

אנחנו מזמינים אתכם לקורס ׳מבוא ליערות מאכל׳.
הצטרפו לארבעה מפגשי למידה ביער המאכל קדרון – המקום בו הכל התחיל.