אחד הדברים היוצרים לנו תחושה של יער (לעומת חורשה או מטע) הוא השכבתיות, פשוט משום שכך יער מתפתח בטבע.
כשאנחנו ניגשים לתכנן ולהקים יער מאכל אנחנו רוצים לחקות דפוסים שקיימים בטבע, כמו שכבתיות.
פרמקלצ'ר קלאסי מתייחס ל-7 שכבות המרכיבות יער מאכל – גידולי שורש, חיפוי קרקע, שיחי קטנים, שיחים גדולים, עצים קטנים, עצים גדולים ומטפסים.
הפעם נתמקד בשכבת השיחים ביער המאכל.
לפני כן נציין ששיחים יתרמו למערכת היער גם בהיבטים נוספים, מעבר לשכבתיות כשלעצמה –
- תועלות אקולוגיות : משיכת מאביקים, יצירת בתי גידול לחיות בר כמו צבים וציפורים, כיסוי קרקע , שבירת רוח.
- תועלות עיצוביות: הגדרת שבילים, הגדרת חללים, יצירת הפרדות ומחיצות, הוספת צבע ומרקם.
דוגמה להגדרת שביל עם שיחים:
מהם האתגרים בשילוב שיחים ?
- בשנים הראשונות, עד שהם מתפתחים, קשה לפעמים לאתר אותם בתוך העשבייה הגבוהה.
- סמיכות לעצי פרי יכולה להקשות על הטיפול בעצים.
- רוב השיחים מותאמים או לשמש או לצל, ולכן שיחים שיתאימו בשנים הראשונות של היער לא יתאימו לשלב שבו העצים גדולים ועושים הרבה צל.
ישנם מספר פתרונות אפשריים לאתגרים אלו:
- שתילת שיחים גדולים! מומלץ להשקיע ולשתול שיחים בדלי של 10 ליטר. . כך השיחים לא ילכו לאיבוד.
- שתילה במקבצים – מקלה על האיתור שלהם ואחר כך הם יוצרים גוש שלא צריך לתחזק אותו כמעט.
- בתוך אזור של עצי פרי מומלץ לקבץ את השיחים בגושים ולא לפזר אותם ברחבי הבוסתן או היער מאכל.
- בחירת מינים שיכולים להסתדר גם בשמש וגם בהצללה חלקית.
דוגמאות לשימוש בשיחים באזורים שונים של היער:
- הגדרת שבילים: מומלץ להשתמש בשיחים עד גובה 1 ולשתול אותם בגושים . לעיתים אפשר להשתמש בשיחים גדולים יותר כדי ליצור הסתרה ועניין בשביל ההליכה ומשחק בין מראה פתוח לסגור.
- גדר חיה/או שובר רוח: נשתמש בשיחים גבוהים (2-3 מ' גובה) ויחסית מהירי צימוח.
- גינות פרפרים: מומלץ לשמור אזור ביער עם שמש בו נוכל ליצור גינת פרפרים , שתמיד תפרח ותמשוך מאביקים.
שימוש בשיחים גדולים ליצירת פינות נסתרות ביער:
כללי אצבע חשובים
נשתול תמיד בגושים. שתילה מפוזרת של שיחים בודדים פוגעת בתחזוקה ואינה אסתטית.
בעבודה בשטחים גדולים (חצי דונם ומעלה) תמיד נשתול מס' שיחים מאותו סוג ביחד ולא פרט בודד, גם כאשר הינם נמצאים במקבץ גדול יותר של מספר מינים.
דוגמה לשתילה בגושים:
כל מספר מייצג את סוג השיח . המספרים בצהוב ממספרים את הגושים.
בתמונה ניתן לראות כיצד גושי השיחים מגדירים לנו חלל ומייצרים מעברים.
דוגמאות לשיחים מומלצים:
אלת המסטיק– ה- שיח האולטימטיבי . עובדת בכל תנאי . ירוקה ורעננה כל השנה. יכולה להסתדר עם השקייה וגם כמעט ללא. מגיבה טוב לגיזום . מקומית . בעלת קצב צימוח בינוני התלוי בכמות המים הניתנת.
רוזמרין– שיח חזק, המגיע בשלל צורות (משתרע\ שיחי) . מושך מאביקים . מסתדר עם מעט השקייה. מתאים לשמש \ חצי צל
דובדבן ריו גרנדה– שיח מאכל חזק וטעים מאוד! היתרון שלו- מניב גם בצל .
בן עוזרר (הודי\ סוככני\ סנואו מיידן) – שיח חזק, פורח , מסתדר גם בשמש וגם בצל.
טגטס לימוני– שיח גדול, הפורח תקופה מאוד ארוכה בשנה. מושך מאביקים נהדר. צריך הרבה מקום ושמש.
גת– שיח יפה, ירוק, חזק ושימושי.
מלוח– שיח גדול מאוד, מסתדר גם בשמש וגם בהצללה חלקית, עמיד מאוד ליובש, שימושי למאכל
פלקתרנתוס שפתני– יש אנשים שלא אוהבים את הריח, אבל מדובר בשיח סוקולנטי חזק מאוד , משתרע. פורח תקופה ארוכה, מעולה למאביקים. טוב לכיסוי שטח. עמיד להשקייה מועטה.
ארטישוק– שיח רב שנתי המתייבש בקיץ וחוזר בסתיו. גדול, עמיד , אכיל ובעל פריחה יפהפיה.
אלוורה– קקטוס חזק, יש סוגים רבים ביניהם כאלה שפורחים תקופות ארוכות, וכאלה שנחשבים רפואיים. מסתדרת גם בחצי צל.
שילוב שיחי תועלת שפתניים בבוסתן הנטוע בשורות:
